אחת השגיאות הגדולות ביותר והמטעות ביותר עבור המכורים לאוכל, הוא עניין ה”אכילה הרגשית”. צמד מילים אלו, כשנאמרות בקליניקה שלי, מקפיצות אותי כל פעם מחדש… מהסיבה הפשוטה, שהן מטעות אנשים ומנציחות בעיות. מה הרעיון שעומד מאחורי האכילה הרגשית? מאוד פשוט… שכדי

שיטת “העבודה” של ביירון קייטי שיטת העבודה של ביירון קייטי הינה שיטה שבה אנו חוקרים מחשבות מלחיצות, המתווכחות עם המציאות וגורמות לנו סבל. סבל יכול לבוא בהרבה צורות: כעס, ייאוש, תסכול, טינה, לחץ וחרדה, כאב, קינאה, שינאה וכו’ וכו’. גם

עניין המשקל מאתגר כה רבים מאיתנו. הן צו האופנה והן בריאותנו הגופנית מכתיבים לנו את “משקל גופנו הרצוי”, בהתאם לגילנו וגובהנו. הבעיה היא הפער בין הרצוי למצוי. כל מי שסובל מעודף משקל (ובואו נודה על האמת, שזו בדרך כלל הבעיה)

• כדאי להחליט על תאריך לא יותר משבוע עשרה ימים ולהתחיל לחשוב על תאריך זה כיום שבו אנו מפסיקים לעשן. • רצוי לא לשתף את כל העולם ואישתו בהחלטה זו. יש לא מעט “נשמות טובות” שיגידו לך שממילא לא תצליח וחבל לסבול

ההתמכרות לסיגריות או לכל דבר אחר הופכת להיות חלק ממבנה האישיות שלנו, עד שאין המכור יודע להבדיל בינו לבינה. חושב המכור שהוא וההתמכרות אחד הם, אך אין דבר רחוק יותר מן האמת. להתמכרות מטרה אחת – להשאיר את המכור צמוד

הפער שיוצר העישון בין המעשן לבין עצמו הוא בלתי ניתן לשיעור. רק כשסוף סוף מתרחשת הגמילה מהעישון, מבין המעשן את העולם השיקרי שבו בילה את רוב חייו. נתחיל בשקר הגדול מכולם: זה טעים לי, אני אוהב לעשן. האמנם? מעשן יקר,