סיפור גמילה מעישון של אבי

אבי הגיע אלי. איש מבוגר, קצת שפוף ולא מגולח, לבוש בגדים שיצאו מן האופנה לפני כמה עשורים טובים.
 
אבי ביקש שאעזור לו להיגמל מעישון. אמר שכבר עשה הרבה ניסיונות להפסיק לעשן, ואף אחד מהם לא הצליח. הסביר לי שמבחינה בריאותית כבר לא יכול להמשיך לעשן. כבר היו לו שני צינתורים ואירוע לב אחד.
 
הסכמתי כמובן. אני אף פעם לא אומרת לא, ולאו דווקא בגלל הכסף. במשך השנים מצאתי עצמי מופתעת לא פעם, שדווקא אותם אנשים שחשבתי שלא יצליחו להפסיק לעשן דווקא כן הצליחו ולהפך.

אני בהגדרה מסכימה לקחת גם אותם אנשים שתחושת הבטן שלי אומרת לי שלא יצליחו ושאצטרך להשיב להם את כספם. אין מה לעשות,  אני אופטימית ללא תקנה, שתמיד מוכנה לתת הזדמנות למי שרוצה.
 היה קשה לאבי לשלם. חילקנו ל איזה 200 תשלומים, העיקר שיפסיק לעשן סיגריות.
 כשהתחלנו בתהליך קרנו דרך עיניו של אבי טוב לב ותבונה שלא ראיתי במבט ראשון. גם אני הלכתי שולל אחרי לבוש פשוט וזיפים.
 
אכן, אבי היה איש קשה יום, שאישתו נפטרה עליו לפני הרבה שנים וגידל לבד שלושה ילדים. הכסף לא היה מצוי במשפחה ואבי עבד בשלוש עבודות והצליח במשימה. ילדיו גדלו, התחתנו ושימחו אותו בנכדים. אבי נראה עייף. מהסיגריות, מהחיים, אבל היה לו ניצוץ בעיניים שאמר לי שהאיש לא מוותר וגם לא יוותר.
 
הטיפול היה זורם, אינטיליגנטי ומעניין. אבי הבין מייד את כל ההנחיות שלי והתקדם בטיפול בצורה אופטימלית. נהניתי מכל רגע. נראה לי שגם הוא.

הטיפול גמילה מעישון הצליח לשימחת כולם, ובעיקר לשימחת נכדיו שלא הפסיקו לבקש ממנו שכבר יפסיק לעשן.
מאז ועד היום, אבי לא מפסיק לשלוח לי מעשנים שרוצים להיגמל.
 
ועל זה נאמר: אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו.
2all בניית אתרים